יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך






אוכל

דף הבית » אוכל » כשרות עדכונים מנהגים ועוד... » מעדן מלכים


מעדן מלכים


12/08/2010
למה בנ"י צריכים מלוכה ומהם ההגבלות שיש למלך? ומה יותר מעדן מלכים מאשר לשון בחרדל


כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. (פרשת שופטים, דברים פרק י"ז פסוק יד)
 
בפסוקים הקודמים עסקנו בשופט ובפסוקים כאן מגיע ההבדל הרעיוני בין שופט למלך. בבחירה במלך יש כוונה ליצירת שושלת שתעבור מאב לבן, ליצירת דבר קבוע כעם בארצו. נשאלת שאלה האם עם ישראל צריך בכלל מלך? הרי יש לעם את ההנהגה של הקב"ה, לכן נאמר מלך אשר יבחר ה' אלוהיך, כלומר הבחירה במלך היא של הקב"ה.
 
על פי הרמב"ן גם מלכי האומות נבחרו על פי דבר ה'. מי שנבחר ע"י הקב"ה להנהיג את עם ישראל יכול לבוא רק מקרב בני ישראל, והסימן לבחירה זו היא משיחתו בשמן של מי שנבחר. מסופר על אריסטובלוס הראשון מבית חשמונאי, שכאשר היה קורא פסוק זה מהספר שכתב היה מזיל דמעה כי ידע שאינו מבית דוד שנבחרו על ידי הקב"ה. על המלך שייבחר הוטלו מספר מגבלות, כמו לא להרבות סוסים, כי מקור הסוסים היה מצרים ונאסר לבני ישראל לחזור למצרים.
 
למלך אסור להרבות בנשים ואסור לו להרבות בכסף וזהב, איסור זה שנכתב דווקא בסוף למרות שמי שיש לו כסף וזהב יכול להרבות לו סוסים ונשים. ההחלפה בין הגורם לתוצאה, באה ללמד את המלך להסתכל לעתיד ולראות את ההשלכות של מעשיו. המלך צווה לכתוב לעצמו ספר תורה לא מידית, אלא כפי שנכתב בפסוק "כשבתו על כסא מלכותו". ציווי זה מתאר מצב שהמלך בשנתו הראשונה, מנסה למצוא חן בעיני כולם ומתנהג ברכות ולא רודה בעם, אך לאחר מכן כשהוא מתרגל למצבו הוא מתחיל לנהוג ביד קשה. הכתוב בא ללמד שעל המלך להנהיג את העם באותה צורת משילות כמו בשנתו הראשונה ולדבוק בדרך זו ורק אז לכתוב ספר תורה וללכת בדרכיה וכך הוא ובניו יאריכו ימים בשלטונם.  
 
אחד מסממני העושר והכבוד אצל המלכים מהעת העתיקה ועד ימינו היא ההתפארות בעושרם ובכלל זה ההתפארות במאכלים העולים על שולחנם. לערוך סעודה מפוארת הראתה את הכבוד הניתן לאורחים וכן את עושרו של הנותן אותה. אנו מוצאים זאת אצל אברהם בהתאמצו לתת סעודה לשלושת המלאכים שבאו לבקרו "ויקח בן בקר רך וטוב" רש"י במקום מפרש ששחט שלושה פרים ונתן להם שלוש לשונות בחרדל. 
 
אברהם לאחר נצחונו על חמשת המלכים הוציא לו מלכי צדק מלך שלם לחם ויין לעריכת סעודה וביום הגמל יצחק עשה אברהם משתה גדול, רש"י מפרש שהיו שם גדולי הדור,שם,עבר ואבימלך. שפתי חכמים מפרש כי הייתה זו סעודה ארוכה בימים. אצל פרעה מלך מצרים מצאנו שרי משקים ושרי אופים ששלטו על דרגים נמוכים מהם שעסקו בהכנת המזון. שר המשקים הושב לעבודתו בסעודה שנערכה לפרעה לכבוד יום הולדתו כפי שפתר זאת יוסף. בכל מפגשי יוסף עם אחיו לפני שגילה להם מיהו נערכו פגישותיהם ליד השולחן בסעודה. סעודה מוכרת לא פחות הייתה משתה אחשורוש שם השתמשו בכלי המקדש סעודה שארכה 180 יום ונשפך בה היין כמים.
 
אחת מהסיבות להתפתחות אומנות הבישול נבעה מכיבוש ארצות אחרות בידי המלכים. אחד הדברים שהביאו איתם לארצם היו הטבחים, מהם למדו להשתמש בחומרי גלם ושיטות עבודה שלא היו מוכרים להם, והשפיעו על המטבחים שהיו קיימים אצל אותם מלכים. אחת ההשפעות החשובות בעולם הקולינרי הייתה כיבוש דרום ומרכז אמריקה. יבוא של חומרי גלם כמו העגבנייה, תפו"א, הפלפל והבטטה שמגודלים בעולם כולו שינו את פני המטבח. ידועות ארוחות השחיתות אצל מלכי  צרפת והמעמד הגבוה באירופה שהתחרו ביניהם לא רק מי יבנה את הארמון המפואר יותר אלא גם למי יהיה את השף הטוב יותר שיכין את הסעודות המיוחדות והמושקעות ביותר. סעודות אלו כללו בתפריט עשרות מנות שכל אחת הייתה צריכה להיות שונה במרקם, בצבע, בשיטת הבישול. לאחר התפוררות המלוכה באירופה פתחו הטבחים והאופים עסקים עצמאיים כמו מאפיות ומעדניות והעם הפשוט זכה להכיר צורות בישול וחומרי גלם שלא היו מוכרים לו.
 
לשון בחרדל
יש לבשל את הלשון כמו שמבשלים צלי בקר לאחר שניתן לדקור את הלשון והמזלג יוצא בקלות היא מוכנה. מתחת למים קרים מיד לאחר שהוצאנו מהסיר עושים חתך בחלק המחוספס ומסירים את העור הקשה ונותנים ללשון להתקרר לפחות לילה במקרר, רק לאחר מכן לחתוך. לנוזל הבישול מוספים חרדל, הכמות תלויה בכמות הנוזל. נותנים לנוזל להצטמצם עד שמתקבל טעם דומיננטי של חרדל, מסמיכים את הנוזל עם קורנפלור מסננים ומקררים.
 
לאחר החיתוך מוספים את הרוטב ומחממים לפני ההגשה, ניתן להגיש את הלשון בצורה קרה וליד להוסיף את הרוטב שאותו מחממים.
 
קובי ערמון,  אישי שף 050-9102237  www.kobi-chef.co.il
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines