יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך






אוכל

דף הבית » אוכל » כשרות עדכונים מנהגים ועוד... » פריחת השקד


פריחת השקד


10/06/2010
מהי הסמליות של פריחת השקד וכיצד משתמשים בו בימינו? וגם: מתכון לעוגיות שקדים


ויְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל הָעֵדוּת, וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה-אַהֲרֹן, לְבֵית לֵוִי; וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים. (במדבר יז כ"ג, פרשת קרח)
 
על פי הרשב"ם משה הגיע לאוהל העדות וראה כי המטה פרח ורק אז הוציא אותו החוצה ובחוץ לעיני כל ישראל יצא הציץ ונעשו הפירות. נוצר מצב בו על המטה היו גם פרחים, גם חנטות שזה המצב כשהפרח נופל וגם פירות. על פי הכלי יקר שלושת מצבי השקד המתוארים כאן יש בהם סמליות: הפרחים מתארים את פרחי הכהונה, הציץ מתאר את הכהן הגדול הנושא את ציץ הנזר  והשקדים מתארים את הכוהנים הממהרים לעשות את דבר הקב"ה כפי שמצאנו בחטא העגל.
 
מדוע, אם כן, נבחר דווקא השקד?
השקד הוא העץ הראשון שעוד בתקופת החורף מתחיל לפרוח ומבשר את בא האביב. הראשוניות והמהירות של פריחת השקד מסמלת על פי רש"י את המהירות בה נפרע הקב"ה מהממהרים למחות על נתינת הכהונה לבני לוי, כלומר כפי שמיהרו למחות גם עונשם מגיע במהירות. כמו שמצאנו בפירושו של בעל הטורים ששלושה מיהרו למחות ונענשו מהר והם קורח, ירבעם ועוזיהו וכנגד שלושתם נעשו במטה שלוש פעולות.  עץ השקד  הוא הראשון לפרוח מבין העצים ומסמל את התעוררות הטבע לאחר תרדמת החורף, גם אם לעיתים ההתעוררות הזו לא נראית על פני השטח, ונבחין בה רק כעבור חודשים.
 
השקד מסמל זאת כי הבשלת הפירות שלו חלה כשישה חודשים לאחר הפריחה ובניגוד לכך בפרשה מתואר שתהליך ארוך זה, מתרחש בתוך לילה אחד. נראה לי כי הבחירה בשקד שמבשר את תחילת התהליך של התעוררות הטבע לא נבחרה כך סתם, אלא באה להראות לעם ישראל, כי הפריחה של השקד מדמה מחאה על בחירת הקב"ה בשבט לוי ככוהנים שישרתו במשכן ובבית המקדש, ויציאת הפרי בתוך לילה  מתארת לעם את סופו של התהליך, שהוא  ערעור על הקב"ה עצמו. מצב זה, מחייב תגובה מהירה וחזקה מצידו של הקב"ה, כשרק מתחילים להראות ניצני מרידה כי הסוף ידוע.
 
השקד, שמקור שמו בפועל שקוד שפירושו: למהר, התמיד, הוא העתיק במשפחת האגוזים, משפחת הפירות שאוכלים בה את הגרעין המכוסה בשכבת הגנה. בדרך כלל בפירות אוכלים את השכבה המגנה על הגרעין. השקד מוכר במזרח התיכון אלפי שנים ומקורו ממרכז ומערב אסיה. השקד שייך למשפחת הורדיים כמו הדובדבן והאפרסק, יש האוכלים את השקד כשהוא פרי ירוק והקליפה שמתחתיו לא הפכה לקשה, פרי זה מר ואף יכול להיות מסוכן במידה ואוכלים ממנו יותר מידי מאחר ובפרי הבוסר יש חומר בשם אמיגדאלין , המתפרק ויוצר חומצה ציאנית.  בעבר היו מטפלים בשקדים המרים  באמצעות בישול או קלייה, לשם הרחקת הרעל. בזרע השקד התרבותי נמצא שומן, חלבון, סידן ויטמינים ומינרלים. ולכן יש לו ערך תזונתי רב. לשקד המתוק ערך גם כחומר רפואה ומשתמשים בו לרפואה טבעית.
 
השקד מוזכר בתנ"ך מספר פעמים אצל יעקב אבינו במעשה ההכלאה שעשה בכבשיו של לבן, וכן במשלוח המתנות ששלח לבנו יוסף למצרים. עיטור בצורת שקד עיטר את קני המנורה במשכן בתקופת המשנה אנו למדים כי השקד שימש להפקת שמן למאכל, לתרופות והעץ שימש להסקה.
 
בעולם העתיק נמצאו עדויות כי היוונים ייצרו ממתקי שקדים מצופים בדבש וגם אצל הרומאים היה שימוש רב בשקדים. המטבח הערבי הקדום עשה שימוש רב בחלב שקדים שהיה מיוצר על ידי ריסוק שקדים וערבובם במים והועבר ממטבח זה למטבח האירופי. שקדים טחונים הם מרכיב חשוב בקונדיטוריה ובתעשיית המזון והממתקים בת זמננו, כ - 40% ממלאי השקדים העולמי מופנה לתעשיית השוקלד, הנוגט והמרציפן. מרציפן שמכיל 50% שקדים ומעלה נחשב איכותי וככל שאחוז השקדים עולה, כך עולה  איכותו.  
 
עוגיות שקדים יבשות – קמיש
 350 גרם קמח תופח
250 גרם סוכר
3
 ביצים
4
 כפות שמן  סויה
 100
גרם שקדים קצוצים גס

אופן ההכנה:
  • מנפים קמח.
  • מוסיפים את שאר החומרים ומעבדים לבצק רך.
  • יוצרים מהבצק 4 גלילים ומניחים על תבנית עם נייר אפייה
  • אופים 30 דקות בתנור שחומם מראש ל 180 מעלות .
  • מקררים מעט ופורסים  לפרוסות של 1 ס"מ 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines