יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך






אוכל

דף הבית » אוכל » כשרות עדכונים מנהגים ועוד... » ארץ זבת חלב ודבש


ארץ זבת חלב ודבש


15/06/2011
מה המרגלים ראו בארץ וכיצד תיארו זאת לבנ"י? ומתכון לפרגיות בשום ודבש


כז וַיְסַפְּרוּ-לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה-פִּרְיָהּ. (פרשת שלח)
 
רש"י מסביר כי כל דבר שקר או דיבה מתחיל מלספר דבר אמת או מבוסס על דבר אמת, אך בהמשך הדברים מתחיל דבר השקר כי שקר ללא דבר אמת בתחילתו אינו תופס, ולא יאמינו לו. גם השקרן חושש שלא יאמינו לו לכן בכדי לחזק את עצמו יתחיל בדבר אמת.
 
המרגלים יצאו לשליחותם כבר במצב נפשי של רצון לספר את דיבת הארץ, ועשו הכול בכדי לדבוק במטרה הזו. כשמשה שולח אותם לבדוק את הארץ הוא מבקש לבדוק שני דברים עיקריים ומבקש לעשות זאת על פי סדר מסוים.
קודם מבקש מהם שיבדקו את העם היושב שם חוזקו הפיזי והרוחני, מספרו הכמותי, המחנות והמבצרים שלו. לאחר מכן מבקש מהם לבדוק את מצב המים, העצים והפירות שלה, שאלו כעין פרס למי שיכבוש את הארץ.
 
כשחזרו המרגלים הם דיברו הפוך קודם על הפירות ואחר כך על העם היושב בארץ. בכדי לדבר על הפירות של הארץ מיד שנכנסו כרתו בנחל אשכול את אשכול הענבים הגדול, שלשם נשיאתו היו זקוקים לשני אנשים. לאחר מכן המשיכו בדרכם 40 יום עד שחזרו. מדוע אם כן כרתו את האשכול בתחילת מסעם?
 
התשובה לכך היא שפחדו שכשיחזרו לא ימצאו אשכול כזה גדול שהיה בעצם הבסיס וההוכחה שלהם לגבי דיבת הארץ. ובאמת כשחזרו התחילו במילים "זבת חלב ודבש" אך סיימו במילים "וזה פריה" והצביעו על האשכול בכדי לציין שכמו שפירותיה משונים כך גם העם היושב שם משונה - " ואפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאוד ...".  
 
כלומר זו ארץ חלב ודבש שהדבש זב מן הארץ בלא צורך לעבד את האדמה והפירות בה טובים וגדולים, אך אין אפשרות להגיע אליהם אל הפרס הזה כי העמים היושבים שם חזקים ואין אפשרות כלל לכבוש את הארץ.   
 
הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" מופיע פעמים רבות בתורה ובנביאים בכדי לתאר את ארץ ישראל. החלב בא לתאר את עצי הפרי של ארץ ישראל ולא מדובר על חלב פרות, והדבש הינו פירות מתוקים כמו תאנים ותמרים, כל סירופ מתוק שנעשה מפירות מכונה דבש.
 
דבש הדבורים בשל היותו מתוק קיבל את הכינוי דבש, לעומת דבש תמרים מבושלים שסוחטים אותם שאנו קוראים לו היום סילאן ולא דבש. את דבש הדבורים הכיר האדם משחר ההיסטוריה ונמצאו לכך הוכחות ארכיאולוגיות וציורי קיר עתיקים המראים רדיית דבש או כלים לשמירתו.
 
למצרים הקדמונים היה ידע רב בגידול דבורים ורדיית דבש, הדבש שימש אותם גם להכנת רפואות והיה מרכיב בנוזל החניטה, כמו-כן נמצא באחת החפירות במצרים כד שהכיל דבש שנשמר אלפי שנים. לאורך ההיסטוריה ובעמים רבים היה הדבש חלק מהפולחן האלילי ושימש להכנת מאכלים ומשקאות מתוקים כגון עוגות בצק מעורב עם דבש שטיגנו אותן. הדבש שימש אותם גם להמתקת יין שטעמו אינו טוב.
 
 על פי חוקי ההלכה היהודית הדבורה טמאה ואסור לאכול אותה, אך הדבש מותר כי הדבש הוא צוף פרחים העובר תהליך אצל הדבורה וממשיך בתהליך זה בכוורת.
 
בתנ"ך מוזכר הדבש אצל שמשון שרדה דבש מגוית האריה. ואצל יהונתן במלחמתו בפלשתים. בארץ ישראל הקדומה כפי הנראה לא היו מגדלים דבורים לשם רדייה והדבורה שנמצאה שם היא דבורה שנהגה להתנחל בינות הסלעים ובכדי לרדות את הדבש היו מבעירים אש להברחת הדבורים לפני הרדייה.
 
הדבש היה מזון חשוב ונעשה בו מסחר ואף שילמו בו במקום כסף או העלו איתו מס. מסופר על עוגות בשם אשישים שהיו מכינים ע"י טיגון של עדשים טחונות המעורבות עם דבש. בתקופת המשנה והתלמוד היה גידול הדבורים ענף חקלאי מוכר ובעל חשיבות רבה  ודיונים רבים עוסקים בנושא ההלכות הקשורות לגידול הדבורים, על כשרות על רדייה בשבת. בתקופת השיבה לציון הייתה בארץ חקלאות דבורים בלתי מפותחת של גידול דבורים בכוורות עץ או אבן בצורת גליל שהיו רודים מהן דבש פעם בשנה.
 
בסוף המאה התשע עשרה החלה להתפתח חקלאות דבורים שהובאה ע"י מסיונרים גרמנים ובשנת 1911 הוקמה אגודת מגדלי הדבורים בארץ ישראל. עם השנים הובאו לארץ שיטות גידול חדשות וזני דבורים כגון דבורת הדבש האיטלקית המניבה כמויות גדולות יותר של דבש. טעמי הדבש נקבעים על פי המיקום של הכוורת ומקור הפריחה על כן ישנם דבש הדרים, דבש אבוקדו, דבש אקליפטוס או פרחי בר. הדבש מכיל שני סוגי סוכרי פירות - גלוקוז, ופרקטוז שכמותו  היא הקובעת את מתיקות הדבש והיחסיות ביניהם הקובעת את נטייתו להתגבש.
 
פרגית ברוטב שום ודבש
 
להכנת המרינדה:
8 כפות חומץ בן יין לבן
8 כפות מיץ לימון טרי
16 כפות שמן זית
2 כפות דבש
מעט מלח
קורט פלפל שחור גרוס

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines